HoneydewHoneydew
תרמוהגישו מועמדות
אודות · חיים קהילתיים

כל מי שחי בקהילה מזין את הקולקטיב ומוזן ממנו.

עבודה, ארוחות ומעגלים הם עמוד השדרה. זמן אישי, למידה וקהילה ספונטנית מתרחשים במרווחים שביניהם.
קבוצה גדולה של אנשים יושבת במעגל על כיסאות, ספה ושטיח בחדר שמש בהיר מוקף חלונות ב-Maiolo, מתכנסת לשיחה
מעגל בוקר
אישה בסרבל ג'ינס עוזרת לאדם אחר לקשור יחד מוטות במבוק בחוץ, עם גבעות ירוקות ברקע, בזמן פרק עבודה ב-Maiolo
העבודה
קבוצת צעירים יושבת על ספסלי עץ סביב מדורה קטנה בשעת בין ערביים, אוכלת מצלחות ומשוחחת יחד
ארוחת ערב

הקצב היומי

יום ב-Maiolo

החיים ב-Honeydew מתנהלים לפי קצב – לא לוח זמנים נוקשה, אלא מבנה משותף שמחזיק את הקהילה יחד ונותן ליום את צורתו.

משמרת בוקר

היום מתחיל מוקדם. עוד לפני ארוחת הבוקר אנשים כבר עובדים – בגינה, עם בעלי החיים, באדמה.

קבוצת אנשים, ביניהם שני ילדים במעילים תואמים שמחזיקים ידיים, צועדת על פני חצר דשא לעבר בית חווה ארוך בן קומה אחת
באדמה
9:00

ארוחת בוקר

הרגע הקהילתי הראשון של היום. בלי למהר. יחד.

מבט מלמעלה על שולחן ארוחת בוקר משותף עם סלט קפרזה, סלט פארו, פשטידת תרד פרוסה עם גרגירי רימון, ריבועי פריטטה ומלון קנטלופ
שולחן הבוקר

משמרת סוף הבוקר

פרק העבודה המרכזי של היום. בששת התחומים – גינה, מטבח, בנייה, חלל יצירה, אירוח אורחים, גידול דבורים – נעשית עבודת הקהילה.

מיטה זוגית מסודרת עם מצעים בגווני אפרסק, לבן וירוק מרווה, מגבות מקופלות ותלויית קיר ארוגה מעל לראש המיטה
אירוח אורחים
13:00

ארוחת צהריים

ארוחה קהילתית. צוות המטבח מבשל מאמצע הבוקר.

אישה מחייכת בעמידה ליד דלפק מטבח, מאחורי קערות של מרכיבים חתוכים לקוביות, במטבח כפרי עם קירות מלבנים
המטבח

משמרת אחר הצהריים

פרק עבודה שני, מאוחר יותר ביום – לרוב קל יותר, או ממוקד בפרויקטים שדורשים קשב מתמשך.

חדר מרווח וריק באמצע שיפוץ, עם ריצוף חדש בגוון עץ בהיר, קירות לבנים ודלתות זכוכית במסגרות עץ הנפתחות אל הצמחייה
פרויקט בעיצומו
19:00

ארוחת ערב

עוגן היום. ארוחת הערב ב-Honeydew היא לא סתם ארוחה – זה הרגע שבו כל הקהילה חוזרת להיות יחד אחרי יום של עבודה מפוזרת. האוכל משקף את מה שהגינה מניבה, את מה שבעונה, את מה שהטבחים הרהרו בו. מתייחסים לזה ברצינות. הכנה וחלוקה של ארוחה משנות את היחס שלנו לאוכל – חלקו גדל בידינו – ומעוררות מחדש את הקשר שלנו לאדמה. הטקס שלנו קיבל השראה מסעודת האחווה, שנחגגת באיטליה זה אלפיים שנה.

“לחלוק אוכל פירושו להיות גוף אחד.”

בני Venda משבט השועל, בציטוט אצל Terence McKenna, Food of the Gods
שולחן אוכל קהילתי ארוך ערוך עם פמוטי פליז, נרות דולקים, בקבוקי מים מזכוכית ואגרטלים קטנים של פרחי בר, נמשך אל חדר אוכל מואר בחום
סעודת האחווה
ערבים

לא חובה, ומגוון

שיעורי שפה, מוזיקה, יוגה, סרטים, שיחות ספונטניות. הקהילה יוצרת בעצמה את חיי הערב שלה. שום תוכנית לא נכפית.

קבוצה מתכנסת על צלע גבעה מוארת באש בשעת בין ערביים, גבר מנגן בבנג'ו ואחרים מנגנים בגיטרה ובתופי יד לידו, באור החם של האש
מוזיקת ערב

יומיים חופש בשבוע.

העבודה

שישה תחומים. תרומה אמיתית.

העבודה היומיומית של Honeydew מאורגנת בשישה תחומים. כולם משתתפים בכולם – אבל עם הזמן אנשים מעמיקים באלה שקוראים להם יותר.

01

גינון וחקלאות

האדמה היא הבסיס לכול. גידול מזון, טיפוח הקרקע, דאגה לבעלי חיים, ניהול מחזור העונות של זריעה וקציר.

02

מטבח ואוכל

בישול לארבעים איש, שלוש פעמים ביום, מתוצרת העונה מהגינה. המטבח הוא אחד הביטויים הגלויים ביותר של ערכי הקהילה: אוכל מצוין, שנעשה יחד ומשותף לכולם.

03

בנייה ותחזוקה

לבנות, לשקם, לתחזק. Honeydew Maiolo היא מתחם מלון לשעבר שנמצא בתהליך שיפוץ מתמשך. בכל שנה עוד חלקים מהנכס הופכים ליפים ופונקציונליים.

04

אמנויות יצירה

העבודה היצירתית של הקהילה – אמנות חזותית, תיעוד, עיצוב, מוזיקה, הדאגה לאסתטיקה של המרחבים המשותפים. יופי הוא ערך כאן, לא מותרות.

05

אירוח אורחים ותפעול הקהילה

קבלת פנים למבקרים, תיאום זרימת היום, החזקת התשתית הבלתי נראית שמניעה את חיי הקהילה. רקמת החיבור.

06

גידול דבורים

ב-Honeydew מגדלים דבורים. עבודה עם הכוורות, טיפוח המכוורת, קטיף דבש ופרופוליס, למידה מהמושבה. הדבורים הן גם חלק מעשי בייצור המזון של הקהילה וגם חלון אל הבריאות האקולוגית של האדמה.

הטקסים

מה שקושר את השבוע

חיי הקהילה נשענים על טקס לא פחות מאשר על לוח זמנים. קצבי השבוע ב-Honeydew אינם שרירותיים – הם רגעים שמזכירים לכולם למה הם כאן.

קבוצה גדולה של אנשים יושבת במעגל על כיסאות, ספה ושטיח בחדר שמש בהיר מוקף חלונות ב-Maiolo, מתכנסת לשיחה

מעגלי הבוקר בימי שני, רביעי ושישי הם הדופק של השבוע. הם קצרים, קבועים, ושייכים לכל מי שיש לו משהו לשתף. עם הזמן הם הופכים לאחד הדברים שהכי מתגעגעים אליהם אחרי שעוזבים.

שולחן ארוך בחוץ ערוך לארוחת שבת קהילתית מול בית החווה ב-Maiolo, אורחים צוחקים מעל כוסות יין, מנות ופרחי בר בשעת בין ערביים

שבת מתחילה בערב שישי. העבודה עוברת להכנות – המטבח מכין משהו מיוחד, המרחב מטופח, הקצב מאט. יום שבת הוא יום של מנוחה, פשטות וקרבה. כולם מוזמנים, בלי קשר לאמונה או לרקע. מתייחסים לארוחת השבת ברצינות: אוכל טוב, שיחה ארוכה, בלי למהר.

צעיר בסינר זורק באוויר כדור שטוח של בצק פיצה מול תנור לבנים זוהר המופעל בעצים

ערב פיצה. פעם בשבוע הקהילה מכינה פיצה יחד. זה נשמע קטן. זה אחד הדברים שגורמים למקום להרגיש כמו בית.

חמישה חברים שוכבים יחד בשדה זהוב אחרי הקציר ליד חבילת חציר, צוחקים, עם פסגה סלעית ייחודית וגבעות שכבתיות מאחוריהם

הטיול של יום ראשון. אל הגבעות סביב Maiolo – עמק Valmarecchia, עיירות מימי הביניים, רכס האפנינים הנראה בימים בהירים. לא חובה, אבל בדרך כלל מלא.

הטקסים האלה אינם בידור מתוכנן. הם הדרך שבה הקהילה מזכירה לעצמה, שבוע אחר שבוע, מה היא עושה כאן בעצם.

המרקם

מה שאנשים מבחינים בו

הדברים הכי קשים לתיאור בחיים ב-Honeydew הם לרוב אלה שאנשים זוכרים הכי הרבה.

שמי לילה מלאי כוכבים משתרעים מעל בית החווה הלבן הגדול ב-Maiolo, חלונותיו זוהרים בחום, בצללית של צמרות עצים כהותMaiolo אחרי החשכה

הטעם של ארוחה כשגידלתם בעצמכם את הירקות ובישלתם אותם עם האנשים שיושבים לצדכם. איכות השקט בגינה בשבע בבוקר. השיחה שמתחילה בארוחת הערב וממשיכה עד חצות. הרגע בשבוע השני שבו המקום מתחיל להרגיש שלכם.

Honeydew היא מקום קוסמופוליטי – אנשים מגיעים מכל רחבי העולם והקהילה משקפת זאת. אנגלית היא שפת העבודה; איטלקית נשמעת בכל מקום; פורטוגזית, ספרדית ואחרות ממלאות את השאר. מגוון התרבויות אינו מקרי לקהילה – הוא אחד המאפיינים החשובים ביותר שלה.

בדיוק כמו הטבע, גם הקצב שלנו עוקב אחר העונות: הקיץ מזמין אותנו החוצה, להתחבר וליצור תחת השמש, ואילו הסתיו והחורף מביאים אווירה איטית וקרובה יותר, מושלמת להתבוננות ולמפגשים נעימים.