כל מי שחי בקהילה מזין את הקולקטיב ומוזן ממנו.



הקצב היומי
יום ב-Maiolo
החיים ב-Honeydew מתנהלים לפי קצב – לא לוח זמנים נוקשה, אלא מבנה משותף שמחזיק את הקהילה יחד ונותן ליום את צורתו.
משמרת בוקר
היום מתחיל מוקדם. עוד לפני ארוחת הבוקר אנשים כבר עובדים – בגינה, עם בעלי החיים, באדמה.

ארוחת בוקר
הרגע הקהילתי הראשון של היום. בלי למהר. יחד.

משמרת סוף הבוקר
פרק העבודה המרכזי של היום. בששת התחומים – גינה, מטבח, בנייה, חלל יצירה, אירוח אורחים, גידול דבורים – נעשית עבודת הקהילה.

ארוחת צהריים
ארוחה קהילתית. צוות המטבח מבשל מאמצע הבוקר.

משמרת אחר הצהריים
פרק עבודה שני, מאוחר יותר ביום – לרוב קל יותר, או ממוקד בפרויקטים שדורשים קשב מתמשך.

ארוחת ערב
עוגן היום. ארוחת הערב ב-Honeydew היא לא סתם ארוחה – זה הרגע שבו כל הקהילה חוזרת להיות יחד אחרי יום של עבודה מפוזרת. האוכל משקף את מה שהגינה מניבה, את מה שבעונה, את מה שהטבחים הרהרו בו. מתייחסים לזה ברצינות. הכנה וחלוקה של ארוחה משנות את היחס שלנו לאוכל – חלקו גדל בידינו – ומעוררות מחדש את הקשר שלנו לאדמה. הטקס שלנו קיבל השראה מסעודת האחווה, שנחגגת באיטליה זה אלפיים שנה.
“לחלוק אוכל פירושו להיות גוף אחד.”
בני Venda משבט השועל, בציטוט אצל Terence McKenna, Food of the Gods

לא חובה, ומגוון
שיעורי שפה, מוזיקה, יוגה, סרטים, שיחות ספונטניות. הקהילה יוצרת בעצמה את חיי הערב שלה. שום תוכנית לא נכפית.

יומיים חופש בשבוע.
העבודה
שישה תחומים. תרומה אמיתית.
העבודה היומיומית של Honeydew מאורגנת בשישה תחומים. כולם משתתפים בכולם – אבל עם הזמן אנשים מעמיקים באלה שקוראים להם יותר.
01
גינון וחקלאות
האדמה היא הבסיס לכול. גידול מזון, טיפוח הקרקע, דאגה לבעלי חיים, ניהול מחזור העונות של זריעה וקציר.
02
מטבח ואוכל
בישול לארבעים איש, שלוש פעמים ביום, מתוצרת העונה מהגינה. המטבח הוא אחד הביטויים הגלויים ביותר של ערכי הקהילה: אוכל מצוין, שנעשה יחד ומשותף לכולם.
03
בנייה ותחזוקה
לבנות, לשקם, לתחזק. Honeydew Maiolo היא מתחם מלון לשעבר שנמצא בתהליך שיפוץ מתמשך. בכל שנה עוד חלקים מהנכס הופכים ליפים ופונקציונליים.
04
אמנויות יצירה
העבודה היצירתית של הקהילה – אמנות חזותית, תיעוד, עיצוב, מוזיקה, הדאגה לאסתטיקה של המרחבים המשותפים. יופי הוא ערך כאן, לא מותרות.
05
אירוח אורחים ותפעול הקהילה
קבלת פנים למבקרים, תיאום זרימת היום, החזקת התשתית הבלתי נראית שמניעה את חיי הקהילה. רקמת החיבור.
06
גידול דבורים
ב-Honeydew מגדלים דבורים. עבודה עם הכוורות, טיפוח המכוורת, קטיף דבש ופרופוליס, למידה מהמושבה. הדבורים הן גם חלק מעשי בייצור המזון של הקהילה וגם חלון אל הבריאות האקולוגית של האדמה.
הטקסים
מה שקושר את השבוע
חיי הקהילה נשענים על טקס לא פחות מאשר על לוח זמנים. קצבי השבוע ב-Honeydew אינם שרירותיים – הם רגעים שמזכירים לכולם למה הם כאן.

מעגלי הבוקר בימי שני, רביעי ושישי הם הדופק של השבוע. הם קצרים, קבועים, ושייכים לכל מי שיש לו משהו לשתף. עם הזמן הם הופכים לאחד הדברים שהכי מתגעגעים אליהם אחרי שעוזבים.

שבת מתחילה בערב שישי. העבודה עוברת להכנות – המטבח מכין משהו מיוחד, המרחב מטופח, הקצב מאט. יום שבת הוא יום של מנוחה, פשטות וקרבה. כולם מוזמנים, בלי קשר לאמונה או לרקע. מתייחסים לארוחת השבת ברצינות: אוכל טוב, שיחה ארוכה, בלי למהר.

ערב פיצה. פעם בשבוע הקהילה מכינה פיצה יחד. זה נשמע קטן. זה אחד הדברים שגורמים למקום להרגיש כמו בית.

הטיול של יום ראשון. אל הגבעות סביב Maiolo – עמק Valmarecchia, עיירות מימי הביניים, רכס האפנינים הנראה בימים בהירים. לא חובה, אבל בדרך כלל מלא.
הטקסים האלה אינם בידור מתוכנן. הם הדרך שבה הקהילה מזכירה לעצמה, שבוע אחר שבוע, מה היא עושה כאן בעצם.
המרקם
מה שאנשים מבחינים בו
הדברים הכי קשים לתיאור בחיים ב-Honeydew הם לרוב אלה שאנשים זוכרים הכי הרבה.
Maiolo אחרי החשכההטעם של ארוחה כשגידלתם בעצמכם את הירקות ובישלתם אותם עם האנשים שיושבים לצדכם. איכות השקט בגינה בשבע בבוקר. השיחה שמתחילה בארוחת הערב וממשיכה עד חצות. הרגע בשבוע השני שבו המקום מתחיל להרגיש שלכם.
Honeydew היא מקום קוסמופוליטי – אנשים מגיעים מכל רחבי העולם והקהילה משקפת זאת. אנגלית היא שפת העבודה; איטלקית נשמעת בכל מקום; פורטוגזית, ספרדית ואחרות ממלאות את השאר. מגוון התרבויות אינו מקרי לקהילה – הוא אחד המאפיינים החשובים ביותר שלה.
בדיוק כמו הטבע, גם הקצב שלנו עוקב אחר העונות: הקיץ מזמין אותנו החוצה, להתחבר וליצור תחת השמש, ואילו הסתיו והחורף מביאים אווירה איטית וקרובה יותר, מושלמת להתבוננות ולמפגשים נעימים.

